<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ז ח"ג</h1>
<h2>דף קטז:</h2>
הבית והעליה של שנים שנפלו חולקין באבנים ובעצים ובעפר היכא שאין אנו יודעין אמתת הדבר כגון שנפל בלילה ופנינהו בני רשות הרבים ואזלי להו היכא דאיכא למיקם עלה דמילתא רואין אי בחבטא נפל אבנים עליונות נשתברו ואי (בחבטא) [בחבסא] נפל תחתונות נשברו ואפילו שיהיה הכל ברשות אחד מהן לא יצא מחזקת שניהם ואם היה אחד מהן מכיר אבניו והלה טוען חמשין יש לך וחמשין לא ידענא הוה ליה שבועה שאינו יכול לישבע ומשלם ונוטלן ועולות לו מן החשבון לפי החלוקה שיש באלו הענינים דברים חשובי' אלו מאלו כגון שאם יש אבנים שלמות נוטל חבירו שלמו' כנגדן ונפקא מינה כגון שאלו שלקח זה הן יותר רחבות או שהן מטיט חשוב יותר מן האחרות. וכן אם אין שלימות שיקח חבירו כנגד' נוטל שבורות כנגדן והשאר חולקין זה הדין במסכת מציעא. דבר שהוא (ידור) [ידוע] משותפות אין שום אחד יכול לטעון טענת חזק' עליו ואינו יכול לטעון לקוחים הם בידי וכל שכן שום טענ' אחרת מציעא. בית ועליה בשותפות של שנים ונפחת התקרה כלומר מדרך כף רגלי העליון אין בעל הבית חייב לתקן התקרה כי מה מועי' לו די לו בגג עליה של מעלה בגובה ואם רוצה בעל העליה לסתור הגג כדי שיסייעהו בעל הבית לבנות התקרה מוחין בידו כי הגג משועבד לבעל הבית אפילו בזמן שהתקרה קיימת שאם יפלו מים על התקרה דרך סתירת הגג יעברו התקר' וירד למטה לבית כל שכן עתה שאין שם תקרה כלל וכן כתבו התוספות והרב רבינו אשר וכן נראה מדברי רב אלפס מציעא.
<h2>דף קיז.</h2>
הבית והעליה של שנים ונפלו ובעל הבית אין רוצה לבנות בעל העלי' בונה הבי' לבדו ודר בבית עד שיתן לו יציאותיו ואם ירצה אח"כ בונה העליה כשהיה ואם באו לבנות שניהם אם בעל הבית רוצה לחזק יותר הבנין ממה שהיה מתחלה או לעשות תקרה יותר חזקה או למע' בחלונות לעשות הבית יותר נמוך שומעין לו וכל זה תועלת העליה אבל אם רוצה לעשות בהפך אין שומעין לו. ובעל העליה אם רוצה להכביד יותר הבנין ממה שהיה או למעט בחלונות אין שומעין לו אבל בהפך שומעין לו וכן בקירוי הגג אם לקרות בארזים שהם כבדים והיה מתחלה מקורה בשקמים שהם קלים אין שומעין לו אבל בהפך שומעין לו וכן כל כיוצא בזה. ואם בונים שניהם ובאו לבנות בגזית או בגויל או בכפסים או בלבנים או לרבות בחלונות או למעט או לסכך בארזים או בשקמים והוא שבאו לשנו' ממנהג המדינ' אין שומעין להם, אבל נהגו בזה ובזה יכול לשנות כי הכל לפי המנהג אפילו בשל חבירו יעש' כפי המנהג העיר. ואם אין לזה ולזה לבנות וזורעין בקרקע הבית תחתון נוטל שני חלקים ועליון שליש בקרקע מצי'.
<h2>דף קיז:</h2>
בית הבד בנוי בסלע כלומר בעובי ההר וגנה אח' על גביו ונפחת בארבעה טפחי' או ביותר הרי בעל גינה יורד וזורע למטה בקרקע בית הבד עד שיעשה בית בד ובעל בית הבד ואחר כך יתקן למעלה בעל הגינ' גינתו אם ירצה מציעא. שני גנות זו על גב זו זורע בנתים כלומר בגובה הקרקע שביניהן כל שעליון יכול לפשוט ידו וליטול הרי הוא שלו ובלבד שלא יאנוס כלומר שיוכל ליטול בנחת בלא אונס גופו והשאר של תחתון ואם מגיע עליון לנופו של ירק ואין מגיע לעיקרו ספק כי עלתה בתיקו הילכך לא יטלנו עליון ואם נטל אין מוציאין מידו מציעא [קי"ח ע"ב].
